שישייה של בקבוקי 1.5 ליטר שוקלת 9 קילו. משפחה שקונה שתי שישיות בשבוע סוחבת מהסופר, מאחסנת במרפסת ומכניסה למקרר כמעט 20 קילו מים בכל שבוע. זה חשבון ששווה לעשות לפני שמחליטים בין בקבוקים לבין מערכת מים מסוננים.
אבל משקל הוא רק חלק מהתמונה. בואו נעשה סדר בשאלות שבאמת חשובות: האם זה בטוח, מה עם המינרלים, מה טעים יותר וכמה זה עולה.
קודם כל: האם מי הברז בישראל בטוחים לשתייה?
כן. לפי אתר "אפשרי בריא" של משרד הבריאות, מי הברז בישראל בטוחים וראויים לשתייה בכל מקום, והם עוברים בקרה ודיגום בכל שלבי האספקה. כלומר, ההתלבטות בין בקבוקים למים מסוננים היא בדרך כלל לא שאלה של בטיחות אלא של טעם, ריח ונוחות.
מה שכן מורגש במי ברז הוא טעם של כלור, שמוסף לחיטוי, ולפעמים חלקיקים שנאספים בדרך בצנרת הישנה של הבניין. במצבים כאלה סינון ביתי יכול לסייע בהפחתת כלור, חלקיקים וטעמי לוואי, בהתאם לסוג המסנן.
מה ההבדל בין השניים, בשישה דברים שחשובים באמת
| מים מינרליים בבקבוקים | מים מסוננים מהברז | |
| בטיחות | מפוקחים | מי ברז מפוקחים + סינון ביתי |
| טעם | משתנה ממותג למותג | פחות טעם וריח של כלור |
| מינרלים | לפי המקור, מופיע על התווית | בסינון פחם בדרך כלל נשארים; באוסמוזה רובם מוסרים |
| נוחות | קנייה, סחיבה ואחסון | זמין מהברז, גם קר או חם |
| מקום | ארגזים במרפסת ובמקרר | יחידה ברוחב 18 ס"מ מתחת לכיור |
| פלסטיק | בקבוק חדש בכל פעם | בלי בקבוקים |
ומה עם המינרלים? הרי בשביל זה קונים מים מינרליים
תלוי באיזה סינון מדובר. מערכת שמבוססת על פחם פעיל ומסננים מכניים מיועדת להפחית כלור, חלקיקים וטעמי לוואי. היא בדרך כלל לא מסירה את המינרלים המומסים במים, ולכן אלה שנמצאים במי הברז נשארים ברובם.
היקף הסינון המדויק משתנה בין מערכות ומופיע במפרט של כל דגם.
מערכת אוסמוזה הפוכה היא סיפור אחר: היא מסירה את רוב המומסים במים, כולל מינרלים. בחלק מהמערכות יש שלב של החזרת מינרלים בסוף התהליך.
הרחבנו על זה במאמר האם אוסמוזה הפוכה מסירה גם את המינרלים שהגוף צריך.
ונקודה שכדאי להכיר: גם במים מינרליים, ההרכב משתנה מאוד ממותג למותג. אם המינרלים חשובים לכם, התווית על הבקבוק היא המקום לבדוק – לא השם שלו.
מתי בקבוקים עדיין הגיוניים?
יש מצבים שבהם בקבוקים הם הבחירה הנכונה, ואין סיבה להעמיד פנים שלא. בטיול, ברכב, באירוע מחוץ לבית או בהפסקת מים ארוכה – בקבוק הוא פתרון שאין לו תחליף. גם מי שגר בשכירות קצרה ולא רוצה התקנה קבועה יכול להסתפק בקנקן סינון.
למי שגר בשכירות, קנקן סינון בריטה הוא פתרון ביניים: משפר את הטעם, בלי התקנה ובלי לסחוב שישיות.
מה לבדוק לפני שעוברים למים מסוננים?
- תקן: ת"י 1505 הוא התקן הישראלי למערכות טיפול במי שתייה לשימוש ביתי. כדאי לבדוק את ההתאמה לתקן לפי הדגם הספציפי.
- החלפת פילטרים: פילטר מוחלף אחת לחצי שנה או לשנה, לפי הסוג. פילטר שלא מוחלף בזמן עלול לפגוע באיכות הסינון, בטעם ובזרימת המים.
- טמפרטורות: אם אתם שותים הרבה קפה ותה, מערכת חם-קר חוסכת גם את הקומקום.
- מקום בארון: יחידה קרה תופסת 18 ס"מ רוחב. צלמו את הארון לפני שמזמינים.
שאלות נפוצות
האם מים מסוננים בריאים יותר ממים מינרליים?
לא בהכרח. שניהם מתאימים לשתייה. היתרון של מים מסוננים הוא בעיקר בטעם, בזמינות ובחיסכון בבקבוקים, והיתרון של מים מינרליים הוא בהרכב מינרלים ידוע שמופיע על התווית.
האם סינון ביתי מוריד את כל המינרלים?
מערכת פחם פעיל ומסננים מכניים בדרך כלל לא מסירה את המינרלים המומסים. מערכת אוסמוזה הפוכה מסירה את רובם, ובחלק מהמערכות יש שלב שמחזיר מינרלים למים.
למה למי ברז יש לפעמים טעם של כלור?
כי כלור מוסף למים כדי לחטא אותם בדרך לברז. הוא בטוח, אבל מורגש בטעם ובריח. סינון פחם פעיל מיועד להפחית את הטעם והריח שלו.
כמה מקום תופסת מערכת מים מסוננים?
יחידה קרה תופסת בארון 18 ס"מ רוחב, 32 ס"מ עומק ו-37 ס"מ גובה. במערכת חם-קר מוסיפים יחידה חמה ברוחב 18 ס"מ.
אז מה בוחרים?
אם אתם קונים שישיות כל שבוע, כנראה שהגיע הזמן לבדוק חלופה. עברו על המערכות התת כיוריות ועל ברי המים, והשוו לפי שני דברים: אילו טמפרטורות אתם צריכים, וכמה מקום יש לכם בארון או על השיש.
